בס"ד
"הנה החשך יכסה ארץ, וערפל לאמים".
דיכאון יכול להיות תורשתי או תוצאה של נסיבות משחק-החיים.
יש להבחין בין דיכאון קל שבדר"כ חולף כעבור תקופה, לדיכאון עמוק בו האדם נאחז-בסבך חסר אונים ושבור-כנפים, ויש לזה השלכות וצורך בטיפול מקצועי ולעיתים תרופתי.
דיכאון זה דבר מצמית–אתה חושב, מרגיש ועושה פחות. אתה בתוך מערבולת בים הסוער של מצולות-הנפש.יש תחושה מוחשית של כבדות, כאילו שמו לך משקולות על הגוף.
דברים פשוטים הופכים למשימה וטירחה.
בחלק מהתסמינים חשים מועקה, רצון (או קושי) לישון וחוסר חשק לקום, חוסר מוטיבציה ועייפות, חוסר סדר, איבוד תחושת זמן ועניין, בדידות תהומית, עלייה במשקל/חוסר תיאבון, דלדול יצירתי, חרדה וייאוש, חוסר ערך והרס עצמי, ומחשבות אובדניות שמחלחלות פנימה.
בדיכאון הזמן מזדחל לו, החושך נהיה חשוך וטוטאלי.
"שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות".
רכבת הדיכאון דוהרת לה בין שבעת מדורי הגיהינום. היא מנמיכה את קומת האדם, מתישה וגוזלת את אומדן הרוחב לראות קדימה. הנצחת הדיכאון עלול לכפתר את הכאב, להפוך סדק לשבר-קיומי,ולנתק ולהוציא את העולם מהאדם.
הדחקת הדיכאון רק מחזקת אותו, וכשמסתתרים מפניו-הוא גדל!
שמירת שתיקה על דיכאון-מחמירה אותו.
אבל כשהלב נפתח ונופלים המחיצות, לפתע מתגלה ש-"הדיכאון זה הסוד המשפחתי של כולם".
וכדברי הרב קוק:
"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה, רק הדומם הוא שלם". בתוך הצינורות בזרמים התת-קרקעיים של שבריריות הקיום האנושי, החיסרון והשבר מולידים מימד בתסיסה של מפגש:
כנאמר "כי אשב בחשך-ה' אור לי".
במתח קו-שבר זה יש אוצרות חושך("לילה כיום יאיר")- שבהם מתגלים מחוזות שמימיים וכוחות חיים של יופי, חמלה ואור עמוק! "כי אתה תאיר נרי, ה' אלהי יגיה חשכי".
"פתאום
כבו כל
האורות.
רק מנורה אחת דלקה כאילו בתוכי והייתה דממה
מופלאה"
(תרצה אתר ז"ל)
עצם זה שאדם מיוסר-הופך אותו קרוב לה' וראוי לגאולה, בבחינת "קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע".
כמו שהזרע באדמה נרקב ומתבקע ("אז יבקע כשחר אורך"), ורק בדרך זו הוא מעורר את כוח הצומח בתהליך הזה, כך גם האור חודר דרך הסדקים של חדרי-הנפש, והופך לתהום קורא:
"תהום אל תהום קורא לקול צנוריך".
והקימה הזו כל פעם מחדש מאפילה לאורה ("ומתהמות הארץ תשוב תעלני"), להחציף פנים מול הייאוש ולשפוך טיפות של אור לתוך החור השחור, להחזיק מעמד ולהתברזל! (כמה הצעות ייעול לחיזוק המבנה הנפשי-לגדל בע"ח, לטפל בגינה בעבודת אדמה, להתנדב, לצאת לטבע ולים, לשמוע מוזיקה חיובית, להיות גמישים לפיוס, לעשות כושר, להתחבר לקבוצת תמיכה, לשתף אדם קרוב כביטוי ומשען לכאב, להתחיל רצף של עשייה, ללמוד תורה שמשיבת נפש וכו') לתת אמון שיש נחמה עמוקה בייסורים שמזככים את הנשמה, שיש סוף לכאב ("קץ שם לחשך") ושהכל לטובה-זו זכות חירותית עצומה של:
"ובחרת בחיים"!
לתמיכה - ער"ן – 1201 או - 076-8844400
לתגובות:
"כי הננו גם מה שאיבדנו"
